<h1>עץ חיים לרבינו יעקב ב"ר יהודה חזן מלונדרץ הלכ' גיטין פ"ח</h1>
<h2>דף יא:</h2>
כל מקום שכתבתי ספק מגורשת ספק גירושין, לא תנשא. נשאת תצא והוולד ספק ממזר. מי שגירש בגט פסול או בספק גירושין ורוצה להחזירה מותרת לבעלה. ואין צריך לחדש הנישואין ולברך שבע ברכות ולכתוב כתובה עד שתתגרש גרושין ודאין. אבל (השיאה) [נשאת] בגט בטל צריכה גט מבעל שני מדרבנן, שלא יאמרו אשת איש יוצאה בלא גט. וצריכה גט מן הראשון להתירה לשאר העם. ונאסרה על שניהם לעולם, אע"פ שנבעלה בשוגג, שלא יאמרו, החזיר גרושתו משנשאת. עבר אחד מהן והחזירה יוציא. אבל אם נתקדשה לשני בלבד מותרת לבעלה ואין צריכה גט משני, שאין קדושין תופסין בעריות, ולא יאמרו, אשת איש יוצאה בלא גט, כיון שלא נשאת, שיאמרו, תנאי היה בקדושין ולא קויים. וכן הדין באשה שבאו עדים שמת בעלה ונשאת ואחר בא בעלה, אפילו היה בעל או השני חרש שאין קדושים גמורים, תצא משניהם בגט ואסורה עליהם לעולם. ובין בשמועת מת בין בגט בטל אין בעל ראשון ושני זכאין במציאתה ומעשה ידיה (ופירות) והפר נדריה, (לפירות) [ופירות] שאכלו אחר שנשאת אין מוציאין מידם. ואין נותנין כתובה, ותנאי (לתוכה) [כתובה] ומזונות. נטלה תחזיר. וכל שבלה או אבד מנכסיה אפילו נכסי הצאן ברזל אין מוציאין מהם, והוולד מן השני ממזר. ואם הראשון [בא] עליה קודם שגירש השני הוולד ממזר מדבריהם. גירשה שני ונטל[ה] ממנו כתובה, אחר בא בעלה או נמצא הגט בטל אין מוציאין מידה מזונות וכתובה. וכן הדין וכל [ה]דרכים אלו באחין שקדש והלך ושמע [בו שמת] ויבם אשתו ואחר בא, שתצא מזה ומזה, כמו שפי'. וכן קדש אשה והלכה למדינת הים ושמע שמתה ונשא אחותה [ואחר כך נודע שלא מתה צריכות שתיהן ממנו גט וכל הדרכים האלו בהן. אבל אם הלכה אשתו הנשואה למדינה אחרת ושמע בה שמתה ונשא אחותה] ובאת אשתו אין אחותה צריכה גט ואשתו מותרת. וכן שאר עריות שנשאו בחזקת היתר ונמצאו עריות אין צריכות גט, שאין קידושין תופסין בעריות. והצריכו לאחות ארוסתו גט, שמא יאמרו, תנאי היה בארוסין ובדין נשא אחותה. וארוסתו ראשונה אסורה עליו, שמא יאמרו נשא אחות גרושתו.
